תקציר החוק

החוק מעגן את זכותם של אנשים עם מוגבלות שבטיפול משרד הרווחה לקבל שירותי רווחה מותאמים בתחומים שנקבעו בתוספת לחוק, בין השאר כדי לתמוך בזכות לחיים עצמאיים ואוטונומיים כפי שהוגדר בחוק. תנאי לזכאות הוא שמי שמבקש הכרה בזכאותו, פנה לגורם מאבחן לצורך אבחון קיומה של מוגבלות מזכה והערכת רמת התמיכה הנדרשת, ושגורם מכיר החליט בדבר הזכאות של מבקש ההכרה ובדבר רמת התמיכה שתינתן לו לאחר קבלת המידע מהגורם המאבחן. לאחר קביעת הגורם המכיר, האדם עם המוגבלות יכין תכנית מענים אישית או הסדר אחר לבחירת השירותים, ותכנית או הסדר זה ידרשו אישור של משרד הרווחה או הרשות המקומית. השירותים שנקבעו בתכנית או בהסדר הם השירותים המותאמים שאותם יוכל האדם עם המוגבלות לממש, והם יינתנו בתוך זמן סביר, באיכות סבירה ובמרחק סביר ממקום המגורים. אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית יוכל לבחור לקבל את זכאותו לשירותי רווחה לפי חוק זה, במקום לפי חוק הסעד(טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית). והזכאות לפי חוק זה לא תגרע מזכאות לפי חוק אחר, ולא תגרע זכות המגיעה לאדם לפי חוק זה רק בשל כך שאותו אדם זכאי גם לשיקום לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה. החוק מסמיך לקבוע תקנות הנחוצות ליישום ההסדרים שנקבעו בו, וקובע מסגרת מימון מאוצר המדינה שתגדל הדרגתית בסכום של 430 מיליון ₪ מידי שנה, עד להבשלה מלאה של תוספת בסך 2.15 מיליארד שקלים חדשים לבסיס התקציב וכן קובע מנגנון לעדכון דמוגרפי של התקציב מאותו מועד. משרד הרווחה יקיים פיקוח על ביצוע החוק ויפרסם את דרכי הגשת תלונות על יישומו, וכן יכין תכנית למעבר של אנשים עם מוגבלות ממסגרות מרובות דיירים אל מגורים בקהילה.