תקציר החוק

חוק זה מרחיב באופן משמעותי את ההוראות הקיימות היום בחוק הביטוח הלאומי לעניין שלילת גמלאות ממי שהורשע בביצוע עבירות טרור: נקבע כי לא ישולמו ולא יינתנו גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי למי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור המוגדרת בחוק זה, או למי שנגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות לאחר שהורשע בעבירת ביטחון, כלומר עבירת טרור חמורה, עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית שבה הורשע בבית משפט צבאי. שלילת הגמלאות תחול גם לעניין תוספות המשולמות בעד תלויים באותו אדם. נוסף על כך, לא יינתנו בשל מותו של אותו אדם זכויות בעת פטירתו לדמי קבורה, מענק במקרה פטירה או זכויות לפי הסכם מכוח סעיף 9, כגון לעניין הובלת נפטרים, ואם נדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון רצח בנסיבות טרור - לא תשולם במותו גם גמלת שאירים או גמלת תלויים בנפגע עבודה לבני משפחתו. כמו כן, נקבע כי לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם אם בעד ילדו יש זכאות לקצבת ילדים או לקצבת ילד נכה ואין זכאי אחר לקצבה כאמור, ימנה המוסד לביטוח לאומי אדם אחד שיקבל את הגמלה עבור הילד. עוד נקבע כי תישלל גמלת הבטחת הכנסה ממי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון רצח בנסיבות טרור, והוא לא ייחשב כבן זוג לעניין חישוב סכום גמלת הבטחת הכנסה של בן זוגו, למעט לעניין חישוב ההכנסות, אך בן זוגו לא ייחשב כהורה עצמאי לעניין זה. הוראות כאמור לעניין שלילת גמלת הבטחת הכנסה והגבלת המעמד לעניין חישוב הגמלה לבן הזוג של המורשע יחולו גם לגבי מי שנגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות בשל עבירת ביטחון, ושוחרר לפני תום המאסר שהיה אמור לרצות בנסיבות של שחרור שבויים ישראליים או משא ומתן מדיני, לגבי פרק הזמן שעד תום תקופת המאסר שנגזרה עליו, ונקבע כי גמלת הבטחת ההכנסה המגיעה לבני הזוג לא תשולם למורשע בכל מקרה, גם לאחר שחרורו. תחילתו של חוק זה ב1.5.2025, והוא יחול גם על מי שנידון למאסר או הורשע לפני יום התחילה, אך גמלאות יישללו רק בעד התקופה שמיום התחילה ואילך. כדי לאפשר למוסד לביטוח לאומי לבצע את הוראות חוק זה, נקבעו כמה מנגנוני עזר שיאפשרו את קבלת המידע על מי שהורשע או נדון למאסר בעבירות כאמור, ובין השאר נקבע כי ועדת השחרורים המיוחדת הפועלת מכוח חוק המאבק בטרור תקבע האם עבירות רצח וניסיון רצח שנעברו לפני תחילתו של חוק המאבק בטרור הן מעשה טרור לעניין חוק זה וכן נקבע כי אם מי שנשללה ממנו גמלה או עוכבה לפי חוק זה הוא אזרח או תושב ישראל שעמד לדין בבית משפט צבאי בשל עבירה שנכללת בהגדרה "עבירת טרור ביטחונית", הוא יוכל לטעון בפני המוסד לביטוח לאומי כי הנסיבות לא היו ביטחוניות.