תקציר החוק

מטרת חוק זה היא להגן על נפגע עבירת טרור ולמנוע נזק נוסף, שעלול להיגרם לו מהיתקלות בפעיל טרור שפגע בו, בלי לפגוע במידה העולה על הנדרש בזכויותיו של פעיל הטרור. הסדר דומה נקבע בעבר לגבי עברייני מין, בחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה–2004. החוק קובע כי בית המשפט יהיה רשאי להטיל מגבלות על חזרתו של מורשע בעבירות טרור לסביבת נפגעי עבירה, המתייחסות למגורים, לעבודה או ללימודים במוסד לימודים בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה או מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו. בקשה להטלת מגבלות תוגש בידי נפגע עבירה, מי מטעמו או התובע, לפני שחרורו של פעיל הטרור מהמאסר או בתוך שישה חודשים לאחר שחרורו, ואילו בית המשפט רשאי לדון בבקשה שהוגשה בחלוף שישה חודשים אם מצא שיש בכך צורך מטעמים מיוחדים שיירשמו. בית המשפט יבחן את הבקשה, ורשאי הוא להטיל מגבלות כאמור, ובלבד ששוכנע, לאחר שקיים דיון בעניין, כי יש צורך בהן בשל נזק נפשי שעלול להיגרם לנפגע העבירה אם פעיל הטרור יתגורר, יעבוד או ילמד בקרבת מקום מגוריו, מקום עבודתו או מוסד הלימודים בו הוא לומד, וזאת לצד שיקולים נוספים שהביא בחשבון כגון נסיבות עבירת הטרור וחומרתה. בעת קביעת המגבלות כאמור, בית המשפט יקבע גם את תקופת הזמן בה יחולו המגבלות, האזור בו יחולו המגבלות, וכן יהיה רשאי למנות מומחה מטעמו בכדי לחוות דעתו על מצב נפגע העבירה, ולתת הערכה בדבר הנזק הנפשי שעלול להיגרם לנפגע העבירה עקב מגורים, עבודה או לימודים של פעיל הטרור בקרבת מקום מגוריו, עבודתו או מוסד לימודיו של נפגע העבירה. בנוסף, נקבעו זכות עיון חוזר, ערר וערעור למבצע העבירה שהוטלו עליו המגבלות האמורות, וכן חובת דיווח של שר המשפטים לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, במשך חמש שנים החל מתום שנה מיום תחילתו של החוק בנוגע לאכיפת החוק, לרבות מספר הבקשות שהוגשו להטלת מגבלות, מספר הצווים שניתנו להטלת מגבלות, סוג המגבלות שהוטלו והתקופות שנקבעו להן.