תקציר החוק

סעיף 27א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 (להלן – החוק), קבע קודם לחקיקת החוק כי אפוטרופסותו של הורה תישלל באופן אוטומטי אם הורשע בעבירות רצח או ניסיון לרצח כלפי ההורה האחר של הקטין או כלפי אחד מילדיו שלו, או אם הורשע בעבירת אינוס באחד מילדיו. תיקון מס' 22 מרחיב את העבירות שעליהן יחול ההסדר כך שיחול גם על עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, שבוצעה על ידי הורה כלפי ההורה האחר של הקטין או כלפי אחד מילדיו שלו. כך שגם בעבירה זו תישלל האפוטרופסות של ההורה באופן אוטומטי. יחד עם זאת, נקבע כי בעבירה זו האפוטרופסות תישלל באופן אוטומטי כאמור רק לאחר הרשעה, ולא תהיה שלילה אוטומטית זמנית בעת הגשת כתב אישום, כפי שקיים לעניין העבירות המנויות כבר בהסדר הקיים. בנוסף, נקבע תיקון מבהיר בחוק – מאז חקיקתו של סעיף 27א האמור, אירעו מקרים שבהם הורה שאפוטרופסותו נשללה ניסה לטעון לזכויות הוריות שונות, ובהן הזכות להשיב בהליכים שונים בעניין הקטין והזכות לקשר בינו ובין הקטין. משכך, ובמטרה למנוע התדיינויות מיותרות בעניין זה, נקבע במפורש שהורה שאפוטרופסותו נשללה לא יהיה משיב בבקשה בעניינו של ילדו הקטין וכי במקרה שהוא מגיש בקשה, היא תוגש בצירוף ראיות לכאורה המעידות על כך שבירור הבקשה נדרש לטובת הקטין ושחל שינוי נסיבות המצדיק את בירור הבקשה. הבקשה תידון אחרי שבית המשפט מצא שהוגשו ראיות אלה והוא רשאי למחוק את הבקשה על הסף גם ללא תגובת המשיב.