תקציר החוק

מטרת התיקון לשפר את הזכויות המוקנות לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו. ראשית, התשלום החודשי לפדוי שבי הועלה ל-3,300 שקלים חדשים. ההגדלה חלה גם על מי שהוכר כפדוי שבי לפני תחילתו של החוק אך הזכאות להגדלה חלה מה-.1.6.24 שנית, מי שהוכר כפדוי שבי לאחר 7.10.23 זכאי למענק הסתגלות חד-פעמי של 50,000 שקלים חדשים. שלישית, מי שנחטף ב-7.10.23 והוכר כפדוי שבי זכאי לכל הזכויות שלהן זכאי נכה צה"ל או נפגע פעולות איבה שנקבעה לו דרגת נכות של 50% בשל הפרעה בתר-חבלתית ולמימון טיפול רפואי למשך 36 חודשים, אשר לא יינתן על טיפולים הכלולים בתוספת השניה או השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, אם החטוף זכאי להם לפי החוק האמור, ועל טיפולים המוענקים על ידי ביטוח הבריאות הקולקטיבי שהמדינה משתתפת במימונו. הזכאויות כאמור חלות מהמועד שבו הוכר החטוף ששוחרר כפדוי שבי, אלא אם מדובר בחייל בסדיר או בחייל מילואים שיקבל את הזכויות רק מיום שחרורו. הזכאות האוטומטית אינה מונעת קביעת נכות נפשית של מעל 50% או קביעת נכות פיזית על ידי ועדה רפואית. עוד מוצע לקבוע כי הוועדה להכרה בפדויי שבי לא תכיר באדם שנחטף שלא בעת שירותו הצבאי או שירותו בכוחות ההביטחון כפדוי שבי, גם אם מתקיימים בו התנאים להכרה, אם מצאה שהוא משתייך לכוחות אויב, מסייע להם או פועל בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם את מטרותיהם, בדומה להוראה שקיימת בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. כמו כן מוצע לתקן את תנאי הזכאות בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, ובעקבות כך גם את ההכרה באדם כפדויי שבי, בהתאמה לתנאים המפורטים בהגדרת "נפגע" בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. כלומר, להתנות את ההכרה בחטוף שהוא אזרח ישראלי שבמועד החטיפה חלפה יותר משנה מהמועד שבו הוא חדל להיות תושב ישראל בכך שהחטיפה היתה בישראל או באזור, ולגבי מי שאינו אזרח או תושב אך נכנס כדין לישראל להתנות בכך שהחטיפה היתה בישראל או בשטח אחר שקבע שר הביטחון.