תקציר החוק

החוק מסדיר את העמדתם לדין של מי שביצעו עבירות במסגרת אירועי מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023. נקבע כי כתבי האישום יוגשו לבית משפט צבאי ייעודי שמושבו בירושלים, אשר יהיה מוסמך לדון בעבירות לפי כל דין. בכלל זה, בית המשפט יהיה מוסמך לדון בעבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של פשע השמדת עם, פגיעה בריבונות המדינה, גרם למלחמה ועבירות טרור. בית המשפט יורכב משתי ערכאות, ערכאה ראשונה וערכאת ערעור, וידון ככלל, בהרכבים של שלושה שופטים. החוק קובע הסדרים ספציפיים למינוי השופטים מקרב שופטים מכהנים, שופטים בדימוס ומשפטנים שיבחרו במיוחד לצורך הליכים אלו. באשר לבעלי הדין, התובעים בהליכים ימונו על ידי הרמטכ"ל בהמלצת הפרקליט הצבאי הראשי, ולעניין ההגנה, הנאשם יוכל לבחור סניגור, אך נקבע כי ככל שבית המשפט ימנה לנאשם סניגור, הוא לא יהיה מטעם הסניגוריה הציבורית ומימונו לא יהיה מקופת המדינה. על ההליכים יחולו דיני סדר הדין הפלילי ודיני הראיות הרגילים. עם זאת, לבית המשפט מוקנית סמכות כללית לסטות מדינים אלה מטעמים שיירשמו, אם הדבר דרוש לבירור האמת ולעשיית צדק ואינו פוגע פגיעה ממשית בהגינות ההליך. כמו כן, הותאמו דיני המעצרים לאחר הגשת כתב אישום כך שבית המשפט הוסמך להורות על הארכות מעצר של הנאשמים לתקופות ארוכות יותר מאלה הקבועות בדין הרגיל. לעניין נוכחות הנאשמים בדיונים, נקבע כי ככלל, ישתתפו בדיוני בית המשפט שלא בנוכחותם הפיזית באולם אלא בדרך של היוועדות חזותית למעט בדיונים מהותיים. עוד נקבעו בחוק הסדרים מיוחדים הנוגעים להבטחת זכויותיהם של נפגעי העבירה באמצעות מערך ייעודי שיקים התובע הצבאי הראשי, וכן מוסדרת פומביות הדיון, לרבות תיעוד חזותי וקולי של הדיונים ושידור חלקים מהם לציבור. בהיבט של ההיערכות המינהלית, נקבע כי הרמטכ"ל יקים מפקדה ייעודית שתהיה אחראית להיערכות להליכים. כמו כן תוקם ועדת היגוי ממשלתית בראשות המנהל הכללי של משרד הביטחון להתוויית ההיערכות ופיקוח עליה, ומוסדרת הקמת יחידת משמר מיוחדת בשירות בתי הסוהר לבית המשפט הצבאי. נוסף על כך, החוק מסמיך את שר הביטחון לקבוע הוראות בדבר ביצוע גזר דין המטיל עונש מוות, וקובע איסור על שחרור מוקדם של אסירים המעורבים באירועים אלה.