תקציר החוק

חוק זה מתקן את חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1959 וקובע הסדרים חדשים והוראות לעניין המעטפת, ההטבות והזכויות שניתנות למשפחות השכולות של חללי צה"ל, כוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה. החוק קובע הוראות שונות ובהן - העלאת "גיל היתמות" מ-21 ל-30, מתן תגמול חודשי ליתום מגיל 21 ועד גיל 40, ומענק חד-פעמי של 50,000 ש"ח ליתומים מעל גיל 30. בנוסף, הוגדל משמעותית סכום מענק הדיור והנישואין לו זכאים יתומים לכ-300,000 ש"ח, הורחב סל הסיוע הרגשי והטיפולים שניתנים במסגרתו, הורחבו המענקים והסיוע בתחום החינוך והלימודים, ונקבע סיוע מיוחד למי שהוכר כ"יתום עצמאי" לפני גיל 18. עוד נקבע כי ליתום עד גיל 30 שאינו משתכר, יינתן סל שיקום תעסוקתי הכולל תגמול והכשרה מקצועית. בנוסף נקבע שיתום שהתייתם, בכל גיל, משני הוריו, כשאחד מהם הוא חלל צה"ל או נרצח בפעולת איבה, יהיה זכאי לתגמול במשך כ13 שנים או עד גיל 50, לפי המאוחר. החוק כולל גם שינויים ותיקונים ביחס לאלמנות ובהם - תגמול חודשי נוסף בגובה השכר הממוצע במשק בשנה הראשונה לשכול, הגדלת הסיוע החודשי והתגמול לאלמנות עם ילדים עד גיל 6, ושיפור במענקי רכב ודיור. להורה שכול ואלמנה נקבע מענק מיוחד למקרי מצוקה וקשיים כלכליים. החוק מעניק גם תגמול חודשי למשפחות המלוות יתומים שהתייתמו משני הוריהם עד גיל 25, לאפוטרופוס ליתום שטרם מלאו לו 6 שנים, וכן סיוע להורים שכולים לילדים קטנים.