תקציר החוק

חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 75), התשע"ח-2018 התקבל בקריאה השניה והשלישית ביום ד' באב התשע"ח (16 ביולי 2018). החוק כולל שני נושאים מרכזיים: ראשית, החוק מבטל את עבירת האינוס הקבועה בחוק השיפוט הצבאי, ובכך תיוותר בידי בתי הדין הצבאיים, הדנים בעבירות שנעברו בידי חיילים, הסמכות לדון בעבירת האינוס הקבועה בחוק העונשין בלבד. משמעות הדבר היא כי המורשעים בעבירה זו יהיו צפויים לעונש מינימום של ארבע שנות מאסר, ותקופת ההתיישנות בעבירה זו תעלה משלוש שנים לעשר שנים. מנגד, כתוצאה מהשוואת רמת הענישה, העונש המרבי בעבירה יופחת מעשרים שנות מאסר לשש עשרה. שנית, החוק מחיל על המשטרה הצבאית ועל בתי הדין הצבאיים את הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001. חוק זה, שעד עתה חל רק על משטרת ישראל ועל בתי המשפט האזרחיים מקנה לנפגעי העבירה זכויות ומעמד בהליך הפלילי המתנהל נגד מי שנחשד, הואשם או הורשע בביצוע עבירות מין או אלימות שפגעו בהם. החוק מאמץ במלואו את ההסדר הקיים במערכת המשפט הפלילית האזרחית, למעט במקרים שבהם היו דרושים שינויים בשל ההבדלים המבניים והפרוצדורליים בין המערכות וכן שינויים הנובעים מאופי השירות הצבאי. שינויים אלה כוללים, בין היתר, הוראה המקנה לנפגע העבירה זכות להגנה במקום שירותו מפני החשוד, הנאשם או הנידון, כפי שייקבע בפקודות הצבא; יידוע נפגע העבירה בהחלטה להעביר את ההליכים לדין משמעתי, ובתוצאות הדין המשמעתי; הרחבת רשימת העבירות כך שתכלול עבירות אלימות צבאיות (כגון אלימות כלפי מפקד, אלימות כלפי חייל, התעללות וכד'), ועוד. בכמה נושאים הורחב ההסדר עוד יותר מאשר ההסדר האזרחי, והבולט שבהם הוא הרחבת רשימת עבירות המין כך שתכלול גם עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות שנעברו בהקשר מיני או על רקע מיני. תחולתו הפרק העוסק בזכויות נפגעי עבירה מדורגת, חלקו ייכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 2018, וחלקו ב-1 בינואר 2021.